"ההלכה כי הסכמים יש לכבד… חותכת את שיטת המשפט לרוחבה… והרי היא ביסוד כל היסודות"

הש' מישאל חשין

חוזים

משרדנו בעל ניסיון רב הן בעריכת חוזים וניהול המו"מ קודם לחתימה על החוזה והן בניהול תביעות שעניינם חוזה שהופר. 
בעבר הרחוק היו נוהגים ל"חתום" על חוזה בלחיצת ידיים אולם הימים התחלפו והיום מומלץ להסדיר התקשרויות על דרך של הסכם מפורט ומוסכם, הצופה גם פני עתיד.
 
מהו חוזה?
חוזה הינו ביטוי למפגש רצונות בין הצדדים. כדי שחוזה ישתכלל, יש צורך בשני תנאים עיקריים:
האחד-מסוימות החוזה.
השני-גמירות דעת.
מסוימות – כדי שחוזה כתוב ייחשב כשריר וקיים, עליו לעמוד במבחן הצורני, משמע, על החוזה להכיל את כל הפרטים המהותיים עליהם הסכימו הצדדים. לדוגמא: כאשר מדובר בחוזה מכר דירה – על המסמך לכלול לכל הפחות את הפרטים הבאים: כתובת הנכס, מס' גוש/חלקה, פרטי הצדדים, סכום העסקה, מועדי התשלום, מועד מסירת החזקה.
ההלכה הנוהגת בבתי המשפט, הינה לראות במסמך חוזה מוגמר אף אם חסרים בו פרטים מהותיים (וזאת אף בהיעדר חתימה על החוזה), מאחר ולשיטתם ניתן להשלים את הפרטים האחרים מכוח החוק או מכוח הנוהג הרווח בעסקאות דומות.
מכאן אנו למדים, כי מסוימות החוזה הינה משנית לתנאי השני שהוא גמירות דעת הצדדים: הכוונה היא שהצדדים גמרו אומר בליבם להיקשר בחוזה ביניהם. כוונת הצדדים יכולה להתבטא באופנים רבים לרבות סממנים חיצוניים כגון:הצדדים לחצו ידיים, השיקו כוס ל"חיים". 
 
מה בין זיכרון דברים לחוזה:
רבים מאיתנו תוהים מהו תוקפו החוקי של זיכרון דברים אשר נעשה בין צדדים בפרט זיכרון דברים הנוגע לרכישת דירה/מקרקעין.
ראשית חשוב לציין כי חוזה שאינו במקרקעין יכול לחייב גם מקום שמדובר בחוזה בע"פ או בחוזה מכוח התנהגות. ברם, בכול הנוגע למקרקעין החוק היבש קובע כי עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב ( סעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969).
לעיתים עורכים הצדדים מסמך שכותרתו "זיכרון דברים" כאשר בכוונתם לעלות בו את עיקרי ההסכמות ובשלב מאוחר יותר לערוך הסכם מפורט יותר. מה קורה במצב בו נערך ונחתם זיכרון דברים אולם לא נחתם חוזה בשלב מאוחר יותר ואחד הצדדים מתבקש להתנער מההסכמות בזיכרון הדברים?
נקודת המוצא עפ"י הפסיקה הינה, כי כדי שזיכרון הדברים יקבל תוקף של חוזה ויחייב את הצדדים, עליו להצביע על מסוימות וגמירות דעת של הצדדים.
זאת ועוד, נקבע בפסיקה מבחן לפיו ייבחן האם הצדדים, בבואם לחתום על זיכרון דברים, אכן החליטו לחתום על חוזה ולא היה בדעתם להוסיף ולנהל מו"מ עם צדדים נוספים.
כאשר זיכרון הדברים אכן מביע את אותה כוונה סופית של הצדדים לחתום על חוזה, אזי שניתן לראות בו כחוזה לכל דבר ועניין , והיעדר פרטים מסוימים בו (היעדר מסוימות) הינו משני לגמירות הדעת.

טורקלטאוב – פילפול סגל, עו"ד | רחוב הארבעה 21, מגדל פלטינום (קומה 5) תל אביב

טלפון: 03-6956792 | פקס: 03-6956259 | danapilseg@gmail.com yifat@torkelaw.com

כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין טורקלטאוב ואח' © 2017